היסטוריית קוסטה ריקה - Historia de Costa Rica

 http://historia.fcs.ucr.ac.cr/hcostarica

ארגון אזרחי -היסטוריית קוסטה ריקה -                                    

Fundación Cívica Costa Rica y Su Historia  www.costaricaysuhistoria.com

רוח 48' - El Espíritu del 48 - www.elespiritudel48.org

מרכז אריאס לשלום וקידמה אנושית -                                      

Fundación Arias para la Paz y el Progreso Humano  www.arias.or.cr

 

מתיישביה הראשונים היו שבטי האינדיאנים: צ'ורוטגה Chorotega  הואטארסHuetares , ובורוקהBoruca

נתגלתה ע"י קולומבוס במסעו הרביעי והאחרון  ב1502. הוא הגיע לאזור אשר נקרא ע"י האינדיאנים המקומיים: קאריאריCariari . היום זהו מקום מושבה של עיר הנמל לימון Limón. קולומבוס קרא למדינה "חוף עשיר" (חוף = ,Costa עשיר =Rica , בלשון נקבה בספרדית) היות וסבר כי במדינה זו קיימים מרבצי מתכות יקרות.

מתאריך זה ועד העצמאות (15 בספטמבר 1821) הייתה קוסטה ריקה מחוז באימפריה הספרדית. היא לא זכתה לתשומת לב רבה, היות והיא לא הייתה מפותחת. לא היו בה עבדים רבים והמתיישבים הספרדים נאלצו לעבוד את האדמה בעצמם, בחלקות קטנות יותר. מאוחר יותר היא החלה לייצא טבק, שעורה, וקפה וכך למעשה החלה צמיחתה.

לאחר עצמאותה מספרד (1821) היא הצטרפה לפדרציית המדינות המרכז אמריקאיות וב1823 פרצה מלחמת אזרחים עקב חילוקי דעות בין ערים שונות: קארטאגו Cartago והראדיה Heredia רצו שקוסטה ריקה תשתייך למקסיקו ואילו סאן חוסה San José ואלאחואלה Alajuela רצו להשתייך לפדרציית המדינות המרכז אמריקאיות. בעקבות ניצחון מצדדי הפדרציה המרכז אמריקאית, עברה בירת המדינה לסאן חוסה במקום קארטאגו.

 ב1848 הכריזה על עצמה כמדינה עצמאית. 

 ב1856 נאלצו הקוסטה ריקאים להרכיב צבא מתנדבים כדי להדוף את ההרפתקן המגלומני האמריקאי ויליאם ווקר William Walker. איש זה צידד בכיבוש מדינות מרכז אמריקה כדי לספחם ולשעבדם לקונפדרציית המדינות בדרום ארה"ב. בתחילה הוא הצליח לכבוש את השלטון בניקרגואה תוך ניצול מלחמת האזרחים שם, אך במהרה הוא סולק משם וכך הוא פלש לשטח הצפוני בקוסטה ריקה. כוחות המתנדבים הקוסטה ריקאים הצליחו להדוף את הפולשים עד לעיר ריבאס Rivas בניקרגואה. יש לציין שבקרב בריבאס נגד הפיליבוסטרים Filibusteros  (כך נקראו שכירי החרב של ווקר) הצטיין חייל פשוט בשם חואן סנטמריה Juan Santamaría שהפך לגיבור לאומי. האגדה מספרת כי הוא התנדב לרוץ עם לפיד, תוך כדי כך שהוא נפגע מיריות,  כדי לשרוף את המבנה בו התבצרו הפיליבוסטרים וכך הוא גרם להם לחשוף עצמם לכוחות הקוסטה ריקאים. חואן סנטאמריה נפגע אנושות ונהרג בקרב זה אך כאמור הוא הפך לגיבור הלאומי של קוסטה ריקה.

ב1948 פרצה מלחמת אזרחים קצרה (40 יום) עקב תלונות של הממשלה כי ניצחון האופוזיציה נבע מזיוף הבחירות. לאחר ניצחון האופוזיציה בקרבות ביטל מנהיג המהפכה המנצח חוסה פיגרס  José Figueres את הצבא ונעשו רפורמות כגון מתן זכות הצבעה לנשים, אזרחות מלאה לשחורים, קציבת זמן מוגבל לכהונת נשיא ועוד. מאז שורר שקט ויציבות שלטונית.

ב 1987 נשיא קוסטה ריקה דאז אוסקר אריאס Oscar Arias זכה בפרס נובל לשלום על מאמציו למען השלום בניקרגואה השכנה ובשאר מרכז אמריקה.

 

רשימת נשיאים מ 1948:

48-49 José Figueres Ferrer (לאחר 18 חודשים העביר כמובטח את השלטון לנשיא הנבחר)

49-53   Luis Rafael Otilio Ulate Blanco

53-58  José Figueres Ferrer

58-62    Mario Echandi Jiménez

62-66     Francisco Orlich Bolmarich

66-70    José Joaquín Trejos Fernández

70-74   José Figueres Ferrer

74-78   Daniel Oduber Quirós

78-82   Rodrigo Alberto Carazo Odio

82-86  Luis Alberto Monge Álvarez

86-90   Óscar Arias Sánchez

90-94   Rafael Ángel Calderón Fournier

 José María Figueres Olsen 94-98

98-02   Miguel Ángel Rodríguez Echeverría

02-06   Abel Pacheco de la Espriella

 06-10   Óscar Arias Sánchez

14- 10 Laura Chinchilla Miranda

 

 

 

עמוד הבית

תיירות - כללי

אתרי תיירות

אתרי תיירות 2

אזורי המדינה

פעילויות

תרמילאים

משפחות

שומרי מצוות

+60

תחבורה

מזג האויר

גלריית תמונות

מילון +סלנג

                        

עליות חדות בערך הקרקעות
הזדמנויות בהשקעות נדל"ן בקוסטה ריקה!
costarica.co.il
 
 
 

 

 

 

היסטוריה

 

 

 

 

 

 

 

לפירסום באתר זה
צור קשר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

costarica.co.il
 

  All rights reserved© כל הזכויות שמורות 2005 - 2010 , הצהרת פרטיות

   All photos courtesy of Instituto Costarricense de Turismo, Juan Amighetti, Philip Greenspun